שלום וברכה
קצת עלי –
יוני גוטמן, הצטרפתי לחבורה נפלאה בישוב עטרת שבבנימין ללימוד הדף היומי בשנת תשס"ד.
בעקבות אילוצי משבר הקורונה עברתי ללמד את השיעור בזום, וכאשר נוכחתי לדעת שיש אנשים שסוג הלימוד הזה עוזר להם התחלתי להקליט את השיעורים ולהפיץ אותם… כך נולד הרעיון השאפתני להקליט שיעורים על כל הש"ס .
בעזרת ה' יתברך אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה ולהרבות תורה בישראל.
השיעורים שאני מעביר הינם על פשט גמרא רש"י , אני משתדל להסביר את הדברים בליווי איורים מתאימים ולא פחות חשוב – בזמן קצוב של 20 דק' בממוצע.
המוטו של השיעורים שלי הוא משפט שאבי ז"ל, צביקה גוטמן, חינך אותי עליו –
" מה שלא פשוט – פשוט לא יהיה "
אני רוצה לחלוק איתכם שני זיכרונות ילדות מאבא שלי:
הראשון הוא היום שבו אבא הכניס הביתה את הש"ס הבבלי לספרייה שלנו עם הכרזה שסבא ברוך אמר שבכל בית חייב להיות ש"ס!
סבא ברוך, דרך אגב, היה יהודי של עשייה שהיה קם כל בוקר בשעה 4 והולך ללמוד דף יומי ורק אח"כ הולך לעסוק בעבודת כפיים.
הזיכרון השני שלי הוא מדבריו של הר"מ שלי בכיתה י"א שאמר למחרת אסיפת הורים שהיה רק אבא אחד ששאל אותו האם הבן שלו יידע באמת ללמוד גמרא בסיום התיכון, ואז הצביע עלי.
אלו מסוג הדברים שמשאירים עליך רושם עמוק בפנים מה באמת חשוב.
בתאריך כ"א באדר א' תשס"ה, שנה לפני פטירתו הפתאומית של אבא, התחיל הסבב ה 12 של הדף היומי .
אבא הגיע לבית הכנסת שלו בכפר אברהם בפ"ת והודיע לחבריו כי אין מצב שהם לא מצטרפים למעגל הלומדים. ואכן, מאז ועד היום, מתקיימת קבוצה מכובדת של לומדי הדף היומי בבית הכנסת רמב"ם בכפר אברהם, פ"ת.
יהיה הלימוד לעילוי נשמתו של מי שזרע את לימוד הגמרא בליבי.

לע"נ

אלימלך צבי (צביקה) גוטמן ז"ל